עקרונות הטסת מזל"ט כוללים בעיקר שילוב של פיזיקה והנדסה. להלן מערכות הליבה לטיסת מזל"ט:
אווירודינמיקה: טיסת רחפנים מסתמכת על העיקרון של ברנולי, הקובע שהאינטראקציה בין כנפיים או רוטורים המסתובבים במהירויות גבוהות לבין האוויר מייצרת עילוי. מזל"טים-בכנפיים קבועים משיגים עילוי על ידי יצירת הפרש לחצים בין המשטח העליון והתחתון של הכנפיים שלהם באמצעות תנועה קדימה; מל"טים מרובי-רוטורים מסתמכים על סיבוב של מספר רוטורים כדי לדחוף אוויר כלפי מטה, וליצור כוח תגובה כלפי מעלה להרמה.
תחנת כוח: רחפנים דורשים מערכת הנעה כדי לספק הנעה טיסה, בעיקר מנועים חשמליים ומנועי דלק. מנועים חשמליים נפוצים במזל"טים קטנים ומציעים יתרונות כמו מבנה פשוט, הפעלה מהירה ורעש נמוך, אך יש להם גם הספק נמוך וסיבולת מוגבלת. מנועי דלק משמשים בדרך כלל ברחפנים גדולים, המציעים הספק גבוה וסיבולת ארוכה, אך הם מורכבים, רועשים ודורשים עלויות תחזוקה גבוהות.
מערכת בקרת טיסה: רחפנים דורשים מערכת בקרת טיסה לשליטה וניווט. חיישנים משולבים עוקבים אחר יחסו, מיקומו, מהירותו ומידע נוסף של המל"ט בזמן אמת. בהתבסס על תוכנית הטיסה והפקודות המוגדרות- מראש, הם שולחים אותות בקרה כדי להתאים את כיוון הטיסה ומסלול הטיסה כדי להבטיח טיסה יציבה ובטוחה. מערכת הניווט עוזרת לקבוע את מיקומו של המל"ט ולתכנן את נתיב הטיסה שלו.
מערכת תקשורת: רחפנים צריכים להעביר מידע לתחנות בקרה קרקעיות, בעיקר באמצעות רדיו או תקשורת לוויינית. תקשורת רדיו זולה- ופשוטה לשימוש, אך טווח התקשורת ויכולות האנטי--להפרעות מוגבלות. תקשורת לוויינית מתאימה לטיסות-למרחק-ארוך, והיא יציבה ואמינה, אבל היא יקרה וצורכת הרבה חשמל.
